העושה והמעשה

לישב בסוכה שהיא אני

להיות סכך ודופן.

ערבה,

הדס

ולולב.

פרי עץ הדר, אינו אני.

מתפלל ממני אליי,

ומתעטף בעצמי,

מניח את קולי על כולי.

עיטור של ראש.

להיות ראש

בית של ראש

להיות יד

בית של יד.

סידור נפער לפניי.

אני קורא

ונקרא

שני פני החברותא

מביטים זה בזה

מְסַפֵּר וסיפור

אב ובן

אני ואנוכי.

קרוב אני לכל קוראיי

בכל עת אשר שאקרא

אשר אקרא באמת.

האשמע את שוועתי?

גברא אוחז בחפצא

לבד ובעל כורחי

מניח את עצמי על ידי

כובל ברצועת העור סביב עצמי

ומביט בעצמי במראה.

יעקב מאשיטי, 28.7.14